חברה נשלטת זרה (חנ״ז) וחברת משלח יד זרה (חמי״ז) — הוראות אנטי-תכנוניות, סעיפים 75ב ו-75ב1
מקורקע במבחני המועצה ובפתרונות הרשמייםסקירה
הוראות **חברה נשלטת זרה (חנ״ז)** ו**חברת משלח יד זרה (חמי״ז)** הן הוראות אנטי-תכנוניות בפקודת מס הכנסה שנועדו למנוע דחיית מס (ואף התחמקות ממס) באמצעות צבירת רווחים בחברה זרה שבשליטת תושבי ישראל, בלי לחלקם כדיבידנד. שיטת המס הישראלית ממסה חברה זרה רק על הכנסה שהופקה בישראל או על דיבידנד שחולק בפועל; לכן תושב ישראל יכול היה 'להחנות' רווחים פסיביים או רווחי משלח-יד בחברה זרה במקלט מס, ולדחות את המס הישראלי ללא הגבלת זמן. סעיף **75ב** (חנ״ז) וסעיף **75ב1** (חמי״ז) שוברים את הדחייה באמצעות מנגנון **דיבידנד רעיוני**: רואים את בעל השליטה תושב ישראל כאילו קיבל בתום שנת המס את חלקו היחסי ברווחים שלא חולקו, וממסים אותו על כך אף שבפועל לא חולק דבר. בחנ״ז ההוראה חלה על רווחים שמקורם ב**הכנסה פסיבית** של חברה זרה פרטית שבשליטה ישראלית, ששיעור המס הזר עליהם נמוך. בחמי״ז ההוראה חלה על רווחים שמקורם ב**משלח יד מיוחד** (רשימת מקצועות) של חברת מעטים זרה המוחזקת בעיקרה בידי ישראלים העוסקים באותו מקצוע. כדי למנוע כפל מס, ניתן זיכוי בגין המס הזר, וכשהרווחים מחולקים בפועל בעתיד — הם אינם ממוסים שנית. השליטה בפרטים — שיעורי ההחזקה, הגדרת 'בעל שליטה', ושיעורי המס — היא לב הבחינה.
נקודות מפתח
- 1חנ״ז מוגדרת בסעיף 75ב כחבר-בני-אדם תושב חוץ שמתקיימים בו במצטבר: מניותיו אינן רשומות למסחר בבורסה (או שהוצעו לציבור פחות מ-30%); מעל 50% מאמצעי השליטה מוחזקים במישרין או בעקיפין בידי תושבי ישראל (או מעל 40% יחד עם קרוב תושב-חוץ המשלים ל-50%); רוב הכנסתו או רוב רווחיו הם הכנסה פסיבית; ושיעור המס הזר על ההכנסה הפסיבית אינו עולה על 15%.
- 2'בעל שליטה' לעניין חנ״ז הוא תושב ישראל המחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר/קרוב, ב-10% לפחות באחד מאמצעי השליטה — ורק הוא חב במס על הדיבידנד הרעיוני, לא כל בעל מניות זעיר.
- 3לפי סעיף 75ב(ב), בעל שליטה בחנ״ז שיש לה 'רווחים שלא שולמו' שמקורם בהכנסה פסיבית רואים אותו כאילו קיבל בתום שנת המס כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים, אף שלא חולקו בפועל.
- 4הדיבידנד הרעיוני בחנ״ז ממוסה בידי היחיד בשיעור מס דיבידנד לבעל מניות מהותי — 30% — ובתוספת מס יסף כשההכנסה החייבת עוברת את הסף השנתי.
- 5'הכנסה פסיבית' כוללת ריבית והפרשי הצמדה, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות ותמורה ממכירת נכס (רווח הון) — כל עוד אינם הכנסה מעסק; פעילות עסקית ממשית שוללת את הסיווג, וזו נקודת ההבחנה המרכזית שהבוחן בודק.
- 6חמי״ז מוגדרת בסעיף 75ב1 כחברת מעטים (כמשמעותה בסעיף 76) תושבת חוץ, ש-75% או יותר מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי יחידים תושבי או אזרחי ישראל, שבעלי השליטה או קרוביהם (המחזיקים יחד 50% ומעלה) עוסקים בעבורה ב'משלח יד מיוחד', ומרבית הכנסתה או רווחיה מקורם באותו משלח יד.
- 7מאז תיקון 198 (החל מ-1.1.2014), לפי סעיף 75ב1(ד), רואים את בעל השליטה תושב ישראל כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו ברווחי משלח היד — אך המס עליו הוא בשיעור **מס חברות** (23% כיום), ולא שיעור מס הדיבידנד; זו ההבחנה המהותית מול חנ״ז.
- 8סעיף 75ב1(ה) מעניק זיכוי כנגד המס הישראלי בגובה מס החברות הזר ששולם בפועל, כפול שיעור זכויותיו של בעל השליטה ברווחים; וכאשר הרווחים מחולקים בפועל בעתיד — משלימים את הרובד השני (מס דיבידנד), כך שנשמר עקרון המיסוי הדו-שלבי בלא כפל מס.
- 9ההוראות עברו הרחבות בשנים האחרונות (תזכירי חוק וחוקי הסדרים) המבקשות להדק את הרשת — הורדת סף השליטה לחברות במדינות ללא חילופי מידע או במשטרי מס מזיקים, הרחבת מושג ההכנסה הפסיבית/'הניידת', ומניית עולים חדשים ותושבים חוזרים כתושבי ישראל לצורך הספים; יש לוודא איזו גרסה חלה בשנת המבחן.
דוגמה פתורה — ההתחלה
**דוגמה א' — חנ״ז (דיבידנד רעיוני על הכנסה פסיבית):** יחיד תושב ישראל מחזיק 60% בחברה פרטית זרה במדינה ששיעור המס בה 10%. בשנת המס לחברה רווח כולל של 1,500,000 ₪, מתוכו 900,000 ₪ מקורם בהכנסה פסיבית (ריבית, דיבידנד, תמלוגים) ו-600,000 ₪ מפעילות עסקית. החברה לא חילקה דיבידנד.
כאן נגמר החלק הפתוח — ובקורס ממשיכים.
- הדוגמה הפתורה במלואה — שלב אחרי שלב, כמו שבודקים אתכם בבחינה
- ״איך זה מופיע במבחן״ — 8 דגשים ומלכודות מנוסחים מתוך מועדי עבר
- תרגול על שאלות מבחני המועצה — buddi בודק כל תשובה מול הפתרון הרשמי
השעה הראשונה חינם — בלי כרטיס אשראי. נסו, ותחליטו.