IAS 2 — מלאי (Inventories)

סקירה

IAS 2 קובע את הטיפול החשבונאי במלאי: מהי עלות המלאי, כיצד מודדים אותו במאזן, ומתי וכיצד מכירים בהוצאה (עלות המכר) ובהפסד מירידת ערך. העיקרון המרכזי: מלאי נמדד לפי הנמוך מבין העלות (cost) לבין שווי המימוש נטו (Net Realisable Value – NRV). מלאי הוא נכס המוחזק למכירה במהלך העסקים הרגיל, בתהליך ייצור לקראת מכירה כזו, או בצורת חומרי גלם/חומרים המיועדים לצריכה בתהליך הייצור או במתן שירותים. עלות המלאי כוללת את כל עלויות הרכישה (מחיר קנייה, מכסים ומיסים שאינם ניתנים להשבה, הובלה וטיפול, בניכוי הנחות מסחריות ורבטים), עלויות ההמרה (עבודה ישירה + הקצאה שיטתית של עקיפות ייצור קבועות ומשתנות), ועלויות אחרות שהובאו את המלאי למיקומו ולמצבו הנוכחי. שווי מימוש נטו = מחיר המכירה המשוער במהלך העסקים הרגיל בניכוי עלויות ההשלמה המשוערות והעלויות הנדרשות לביצוע המכירה — זהו אומדן ספציפי-לישות, ולא בהכרח שווי הוגן. הסטנדרט אינו חל על עבודות בביצוע לפי חוזי הקמה (IFRS 15), מכשירים פיננסיים (IFRS 9), ונכסים ביולוגיים (IAS 41). כן, חלקים מהמדידה (לא מבחן ה-NRV) אינם חלים על יצרני מוצרים חקלאיים/מינרליים ועל ברוקרים-סוחרים במוצרי-סחורה הנמדדים בשווי הוגן בניכוי עלויות מכירה.

נקודות מפתח

• 1מדידה במאזן = הנמוך מבין העלות לבין שווי המימוש נטו (Lower of Cost and NRV). מבחן ה-NRV נעשה בדרך כלל פריט-פריט (item-by-item), ולא על כלל המלאי במצרף; קיבוץ מותר רק לפריטים דומים/קשורים מאותו קו מוצרים. שווי מימוש נטו הוא אומדן ספציפי לישות ולא שווי הוגן.
• 2עלות המלאי = עלויות רכישה + עלויות המרה + עלויות אחרות שהביאו את המלאי למיקומו ומצבו. הנחות מסחריות ורבטים מנוכים מהעלות.
• 3הקצאת עקיפות ייצור קבועות מבוססת על כושר ייצור נורמלי (normal capacity). תפוקה לא-מנוצלת (תת-ניצול/בטלה) אינה נזקפת למלאי אלא מוכרת כהוצאה מיידית; בייצור-יתר ההקצאה ליחידה מצומצמת כך שהמלאי לא יימדד מעל עלותו.
• 4פריטים שמוצאים מהעלות ומוכרים כהוצאה מיידית: בזבוז חריג של חומרים/עבודה/עקיפות, עלויות אחסון (אלא אם נדרשות לתהליך הייצור לפני שלב נוסף), עלויות מינהל כלליות, ועלויות מכירה.
• 5שיטות זרימת עלות מותרות: זיהוי ספציפי (לפריטים שאינם ניתנים להחלפה), FIFO או ממוצע משוקלל. LIFO אסור. שיטת התקן (standard cost) או הקמעונאות (retail) מותרות רק אם תוצאתן קרובה לעלות.
• 6ירידת ערך ל-NRV: כאשר NRV < עלות, מפחיתים את המלאי ומכירים בהפסד מיידי ברווח/הפסד. הסיבות: ירידת מחירי מכירה, התיישנות/נזק, עלייה בעלויות ההשלמה. חומרי גלם אינם מופחתים מתחת לעלות אם המוצר המוגמר שייוצר מהם צפוי להימכר לפי עלות או מעליה (מבחן בלתי-ישיר דרך המוצר המוגמר).
• 7היפוך ירידת ערך (reversal): אם בתקופה עוקבת הנסיבות שגרמו להפחתה חדלו, מבטלים את ההפחתה עד גובה העלות המקורית (תקרה = העלות). הזיכוי מצמצם את עלות המלאי שהוכר כהוצאה. זהו הבדל מהותי מ-IAS 36 ובמיוחד ממוניטין.
• 8הכרה כהוצאה: עם מכירת המלאי, ערכו בספרים נזקף לעלות המכר באותה תקופה שבה מוכרת ההכנסה המתאימה (matching). הפחתות ל-NRV וכל ההפסדים מוכרים בתקופה שבה התרחשו.
• 9ריבית/עלויות אשראי: בדרך כלל אינן נכללות בעלות המלאי, אלא אם מדובר במלאי כשיר (qualifying asset) הדורש פרק זמן ניכר להכנתו לפי IAS 23. עלויות פירוק/שיקום הנובעות מתהליך ייצור המלאי נכללות בעלות המלאי המיוצר (IAS 2.16 ולא ב-PP&E).

תקנים קשורים