IFRS 8 — מגזרי פעילות (Operating Segments)

סקירה

IFRS 8 הוא תקן גילוי בלבד (Disclosure standard) — הוא אינו עוסק בהכרה, מדידה או הצגה של פריטים בדוחות הכספיים עצמם, אלא רק בביאור המידע על מגזרי הפעילות. העיקרון המרכזי (Core Principle, סעיף 1): הישות תיתן גילוי שיאפשר למשתמשים בדוחותיה להעריך את המהות וההשפעות הפיננסיות של הפעילויות העסקיות שבהן היא עוסקת ואת הסביבות הכלכליות שבהן היא פועלת. התקן חל רק על ישויות שמכשירי החוב או ההון שלהן נסחרים בשוק ציבורי (או שהן בתהליך הנפקה). היסוד הרעיוני של התקן הוא "גישת ההנהלה" (Management Approach): המגזרים מזוהים ונמדדים בדיוק כפי שמקבל ההחלטות התפעוליות הראשי (CODM — Chief Operating Decision Maker) רואה אותם בדיווחים הפנימיים שעל בסיסם הוא מקצה משאבים ומעריך ביצועים — ולא לפי כללי IFRS אחידים. מכאן נובע שהרווח המגזרי, הנכסים וההתחייבויות המגזריים מדווחים לפי המדידה הפנימית, גם אם היא סוטה מהטיפול בדוחות המאוחדים, ועל ההפרשים ניתנים גילוי כ"התאמות" (Reconciliations) לסכומים בדוחות המאוחדים. התהליך הוא: זיהוי מגזרי פעילות → קיבוץ אפשרי (Aggregation) → מבחני סף כמותיים → מבחן 75% → קביעת המגזרים בני הדיווח → ביאור עם התאמות.

נקודות מפתח

• 1מגזר פעילות (סעיף 5) = רכיב של הישות (א) שעוסק בפעילויות עסקיות מהן הוא עשוי להפיק הכנסות ולשאת בהוצאות (לרבות עסקאות פנימיות), (ב) שתוצאותיו נסקרות באופן סדיר ע"י ה-CODM לצורך הקצאת משאבים והערכת ביצועים, ו-(ג) שקיים לגביו מידע פיננסי נפרד. שימו לב: מגזר start-up שטרם מניב הכנסות יכול בהחלט להיות מגזר פעילות.
• 2גישת ההנהלה ומדידה (סעיף 25): סכומי הרווח/הפסד, הנכסים וההתחייבויות של כל מגזר נמדדים לפי המידה המדווחת בפועל ל-CODM — לא לפי IFRS אחיד. אם ה-CODM מקבל EBITDA, מקבל 100% מרווח חברה כלולה, או מודד אג"ח בשווי הוגן — זה מה שמדווח במגזר, גם אם הדוחות המאוחדים אומרים אחרת.
• 3בחירת המידה כשיש כמה (סעיף 26): אם ל-CODM מדווחת יותר ממדידה אחת של רווח/נכסים, יש לבחור את המידה העקבית ביותר עם עקרונות המדידה בדוחות הכספיים המאוחדים — ולא את המידה ה'ניהולית' הנוחה (למשל לבחור הפסד תפעולי על פני 'קצב שריפת מזומנים').
• 4מבחני הסף הכמותיים (סעיף 13) — מבחני 10% שהם 'או' ולא 'וגם': מגזר הוא בר דיווח אם הוא עומד באחד מ-3 המבחנים: (א) הכנסות (חיצוניות + פנימיות) ≥ 10% מסך הכנסות כל המגזרים; (ב) רווח/הפסד מוחלט ≥ 10% מהגבוה (בערך מוחלט) שבין סך רווחי המגזרים הרווחיים לבין סך הפסדי המגזרים המפסידים; (ג) נכסים ≥ 10% מסך נכסי כל המגזרים.
• 5בסיס מבחן הרווח הוא ה-MAX בערך מוחלט בין שתי קבוצות: |סכום רווחי המגזרים הרווחיים| מול |סכום הפסדי המגזרים המפסידים| — לא רווח נטו של כל המגזרים. זו נקודה שבוחנים מטעים בה.
• 6קיבוץ מגזרים (Aggregation): סעיף 12 — ניתן לקבץ שני מגזרים בני דיווח רק אם הקיבוץ עקבי עם העיקרון המרכזי, יש להם מאפיינים כלכליים דומים (בעיקר מרווחים גולמיים דומים לזמן ארוך), והם דומים בכל 5 הקריטריונים: מהות המוצרים/שירותים, אופי תהליכי הייצור, סוג הלקוחות, שיטות ההפצה, וסביבה רגולטורית. סעיף 14 — ליצירת מגזר בר דיווח מצירוף מגזרים שאינם בני דיווח די בעמידה ב'מרבית' הקריטריונים.
• 7מבחן 75% (סעיף 15): אם סך ההכנסות החיצוניות של המגזרים בני הדיווח קטן מ-75% מהכנסות הישות, יש להוסיף מגזרים נוספים כברי דיווח (גם אם לא עברו את מבחני 10%) עד לכיסוי של לפחות 75%.
• 8מגזר 'אחרים' (סעיף 16) וכלל ההמשכיות: כל הפעילויות שאינן ברות דיווח מקובצות לקטגוריית 'כל המגזרים האחרים'. מגבלה מעשית — אם מספר המגזרים בני הדיווח עולה על 10, יש לשקול איחוד (סעיף 19). כן יש כלל המשכיות לשמירת מגזר שדווח בעבר.
• 9התאמות וגילויי-על (Reconciliations, סעיף 28): חובה להתאים בין סך ההכנסות, הרווח, הנכסים וההתחייבויות המגזריים לבין הסכומים המקבילים בדוחות המאוחדים. ההפרש בין המדידה הפנימית למדידה לפי IFRS (למשל ביטול חברה כלולה/עסקה משותפת בשווי מאזני, מעבר משווי הוגן לעלות מופחתת) מוצג בעמודת 'התאמות'. בנוסף — גילויים על-מגזריים: לקוחות מהותיים (מעל 10% מההכנסות), אזורים גיאוגרפיים ומידע על מוצרים ושירותים.

תקנים קשורים