IFRS 11 — הסדרים משותפים (Joint Arrangements)

סקירה

IFRS 11 קובע את אופן הטיפול החשבונאי בהסדרים משותפים — הסדרים שבהם שניים או יותר צדדים מקיימים ביניהם "שליטה משותפת" (joint control). שליטה משותפת מתקיימת רק כאשר ההחלטות על ה"פעילויות הרלוונטיות" (אותן החלטות שמשפיעות מהותית על התשואות) דורשות הסכמה פה-אחד של הצדדים החולקים את השליטה. שילוב בעלי השליטה צריך להתקיים בהכרח — אם די בקבוצה אחת מבין כמה צירופים אפשריים, אין שליטה משותפת. העיקרון המרכזי: הטיפול נקבע לפי מהות הזכויות והמחויבויות של הצד להסדר, ולא לפי המבנה המשפטי בלבד. התקן ממיין כל הסדר משותף לאחת משתי קטגוריות: (1) פעילות משותפת (Joint Operation) — לצדדים יש זכויות ישירות בנכסים ומחויבויות ישירות בהתחייבויות של ההסדר; ו-(2) עסקה משותפת (Joint Venture) — לצדדים יש זכויות בנכסים נטו (בתוצאה) של ההסדר בלבד. הסיווג קובע את שיטת הטיפול: שותף בפעילות משותפת מכיר בחלקו בנכסים, בהתחייבויות, בהכנסות ובהוצאות (גישת "איחוד חלקי"/proportionate recognition), ואילו משקיע בעסקה משותפת מטפל בהחזקתו בשיטת השווי המאזני לפי IAS 28 (אסור איחוד יחסי לעסקה משותפת). התקן חל על דוחות מאוחדים ועל דוחות נפרדים, ומבחין בין צד שיש לו שליטה משותפת לבין צד שמשתתף בהסדר ללא שליטה משותפת.

נקודות מפתח

• 1שני תנאים מצטברים לשליטה משותפת: (א) ההסדר נשלט במשותף ע"י כל הצדדים יחד; (ב) ההחלטות על הפעילויות הרלוונטיות דורשות הסכמה פה-אחד. אם רוב מסוים יכול להתקבל ביותר מצירוף אחד של צדדים — אין שליטה משותפת לאף אחד.
• 2שני סוגי הסדרים בלבד: פעילות משותפת (Joint Operation) — זכויות בנכסים ומחויבויות בהתחייבויות; עסקה משותפת (Joint Venture) — זכויות בנכסים נטו (בתוצאות). אין קטגוריה שלישית.
• 3כשההסדר אינו מובנה בישות משפטית נפרדת (separate vehicle) — הוא תמיד פעילות משותפת. כשהוא כן מובנה בישות נפרדת — צריך לבחון שלושה היבטים נוספים: צורה משפטית, תנאי ההסדר החוזי, ועובדות ונסיבות אחרות (כגון האם ההסדר מספק כמעט כל תפוקתו לצדדים עצמם — מצביע על פעילות משותפת).
• 4טיפול בפעילות משותפת: כל שותף מכיר בנפרד בחלקו בנכסים, בהתחייבויות, בהכנסות ובהוצאות שלו בהסדר, לפי ה-IFRS הרלוונטי לכל פריט (גישת recognition / 'איחוד חלקי' — לא איחוד יחסי קלאסי, אלא הכרה בזכויות והמחויבויות הספציפיות).
• 5טיפול בעסקה משותפת: המשקיע מכיר בהחזקה ומטפל בה בשיטת השווי המאזני (equity method) לפי IAS 28. איחוד יחסי לעסקה משותפת אינו מותר.
• 6אם ההסדר מספק תפוקה (output) גם לצדדים חיצוניים ונושא בסיכוני ביקוש/אשראי חיצוניים — זו ראיה משמעותית לכך שמדובר בעסקה משותפת (זכות לתוצאה נטו), ולא פעילות משותפת.
• 7צד שמשתתף בפעילות משותפת אך אין לו שליטה משותפת: אם יש לו זכויות בנכסים ומחויבויות בהתחייבויות — מטפל כשותף; אחרת מטפל לפי ה-IFRS הרלוונטי. צד בעסקה משותפת ללא שליטה משותפת אך עם השפעה מהותית — IAS 28 (כלולה); ללא השפעה מהותית — IFRS 9.
• 8מכירות/העברות (upstream/downstream) בין שותף לבין הסדר משותף: רווחים והפסדים מוכרים רק בגובה החלק של הצדדים האחרים; הפסד שמהווה ירידת ערך מוכר במלואו. בעסקה משותפת — כללי IAS 28 לעסקאות בין משקיע לכלולה/עסקה משותפת.
• 9שינוי סיווג/סטטוס (למשל פעילות משותפת שהופכת לעסקה משותפת או חברה בת, ולהפך) מטופל לפי IFRS 11 וההנחיות הרלוונטיות, ולעיתים נמדד מחדש בשווי הוגן — שאלה נפוצה היא ההבחנה בין השגת/אובדן שליטה (IFRS 10) לבין שליטה משותפת/השפעה מהותית.

תקנים קשורים