ISA 220 — ניהול איכות בביקורת של דוחות כספיים
מקורקע במבחני המועצה ובפתרונות הרשמייםסקירה
ISA 220 (בנוסחו המעודכן, ISA 220 (Revised)) עוסק באחריותו של רואה החשבון המבקר לניהול איכות ברמת ההתקשרות (engagement level) בביקורת של דוחות כספיים. התקן הוא חלק ממערך ניהול האיכות המעודכן: בעוד ISQM 1 קובע מערכת ניהול איכות ברמת המשרד ו-ISQM 2 עוסק בבדיקת איכות התקשרות (Engagement Quality Review), ISA 220 מחיל את עקרונות ניהול האיכות על ההתקשרות הספציפית. עקרון הליבה: השותף האחראי על ההתקשרות (engagement partner) נושא באחריות הכוללת (overall responsibility) לניהול ולהשגת איכות בהתקשרות, ולקיומה של מעורבות מתאימה (sufficient and appropriate involvement) לאורך כל הביקורת. התקן עובר מגישה של 'בקרת איכות' תגובתית לגישת 'ניהול איכות' מבוססת-סיכון ופרואקטיבית. הוא מחייב את השותף להפעיל שיקול דעת מקצועי ולנהל איכות לאורך כל מחזור ההתקשרות — קבלה והמשך הלקוח, משאבים (אנושיים, טכנולוגיים, אינטלקטואליים), ביצוע העבודה, ניטור והתחשבות במידע ממערכת המשרד. עוד מודגשות ספקנות מקצועית, התלות (independence), היוועצות (consultation), חילוקי דעות, ופיקוח וסקירה (direction, supervision and review). התקן משלב את מערכת ניהול האיכות של המשרד עם ההתקשרות, ומחייב את השותף לקבוע אם ניתן להסתמך על מדיניות ונהלי המשרד. הגדרות מפתח: 'איכות התקשרות' מושגת באמצעות תכנון וביצוע ההתקשרות וגיבוש הדוח באופן עקבי עם תקנים מקצועיים ודרישות החוק, תוך תרבות המקדמת ספקנות ושיקול דעת; 'מבקר רכיב' ו'מומחה' נתפסים כמשאבים שיש לנהל. הנוסח המעודכן חל על ביקורות של דוחות כספיים לתקופות המתחילות מ-15 בדצמבר 2022 ואילך. תפקידו מרכזי: איכות הביקורת הספציפית מתחילה ומסתיימת בשותף האחראי, וזהו תקן שעליו הבוחנים אוהבים לבחון מודעות לאחריות אישית ולתרבות איכות.
נקודות מפתח
- 1אחריות כוללת ומעורבות של השותף האחראי: השותף על ההתקשרות נושא באחריות הכוללת לניהול האיכות ולהשגתה, ועליו להיות מעורב באופן מספיק ומתאים לאורך כל ההתקשרות. המעורבות צריכה להיות בעיתוי ובהיקף המאפשרים לו לקבוע שאופי, עיתוי והיקף ההכוונה, הפיקוח והסקירה נאותים ועקביים עם מהות עבודתו ומסקנותיו. השותף רשאי להאציל משימות אך לא את האחריות.
- 2תרבות שמקדמת איכות ('tone at the top' ברמת ההתקשרות): השותף נדרש לנקוט פעולות ולתת דוגמה אישית המדגישות את ציפיות המשרד לאיכות, חשיבות האתיקה המקצועית, הערכים והעמדות, ואת האחריות של כל חברי צוות ההתקשרות לתרום לאיכות. עליו לטפח סביבה של תקשורת פתוחה והפעלת ספקנות מקצועית.
- 3הסתמכות על מערכת ניהול האיכות של המשרד (ISQM 1): התקן בנוי על ההנחה שהמשרד הקים מערכת ניהול איכות לפי ISQM 1. השותף רשאי להסתמך על מדיניות ונהלי המשרד ביישום דרישות ניהול האיכות ברמת ההתקשרות, אלא אם מידע מהמשרד או ממקור אחר מצביע על כך שאינם פועלים ביעילות לגבי התקשרות זו — ואז עליו לנקוט בפעולות מתאימות.
- 4דרישות אתיקה והתלות (independence): על השותף לקבל אחריות לכך שחברי צוות ההתקשרות ובעלי תפקידים אחרים פעלו בהתאם לדרישות האתיקה הרלוונטיות, לרבות אלה הנוגעות להתלות. עליו להיות ערני לראיות לאי-קיום, לזהות איומים על התלות ולקבוע אם ננקטו אמצעי הגנה מתאימים, ולגבש מסקנה אם דרישות האתיקה וההתלות מקוימות.
- 5קבלה והמשך של קשרי לקוחות והתקשרויות: על השותף לקבוע שננקטו ההליכים לקבלה ולהמשך ההתקשרות בהתאם למדיניות המשרד, ושהמסקנות שהושגו בעניין זה נאותות. עליו להיות ערני למידע שאילו היה ידוע מראש היה גורם למשרד לסרב להתקשרות, ולקבל אחריות לכך שהשגת ההתקשרות לא הושפעה משיקולים פסולים.
- 6ניהול משאבים — אנושיים, טכנולוגיים ואינטלקטואליים: על השותף לקבוע שצוות ההתקשרות, וכל מומחה ומבקר מרכיבים נוספים, מוקצים ובעלי כשירות ויכולות מתאימות (competence and capabilities), לרבות זמן מספיק, לביצוע הביקורת. עליו לקבוע שמשאבים טכנולוגיים ואינטלקטואליים (מתודולוגיות, כלי IT, חומרי הדרכה) זמינים ומתאימים ליישום.
- 7הכוונה, פיקוח וסקירה (direction, supervision and review): על השותף לקבוע שאופי, עיתוי והיקף ההכוונה לצוות, הפיקוח על עבודתו וסקירת עבודתו, מתוכננים ומבוצעים בהתאם למדיניות המשרד, לתקנים ולדרישות החוק, ומגיבים לנסיבות ההתקשרות — תוך הקצאת סקירות תובעניות יותר לחברי צוות מנוסים יותר ולתחומי סיכון גבוה יותר.
- 8היוועצות (consultation) וטיפול בחילוקי דעות: על השותף לקבוע שצוות ההתקשרות נועץ כראוי בעניינים קשים או שנויים במחלוקת, שהמסקנות תועדו ויושמו, ושחילוקי דעות (בתוך הצוות, עם הסוקר, או עם מומחים) טופלו ונפתרו. אסור להוציא את דוח המבקר בטרם נפתרו חילוקי דעות בהתאם למדיניות המשרד.
- 9בדיקת איכות ההתקשרות (EQR) וגיבוש מסקנה כללית: כאשר נדרשת בדיקת איכות התקשרות (לפי ISQM 1/ISQM 2 — למשל בגופים מדווחים), על השותף לקבוע שמונה סוקר, לשתף איתו פעולה, ולא להוציא את דוח המבקר עד שהושלמה הבדיקה. לקראת תאריך הדוח, על השותף לגבש מסקנה כי הושג ניהול איכות נאות וכי ראיות הביקורת מספקות ונאותות לתמיכה בחוות הדעת (דרישת stand-back). הכל מתועד כנדרש.
דוגמה פתורה — ההתחלה
משרד רואי חשבון בינוני מקבל לביקורת חברה ציבורית חדשה הנסחרת בבורסה, פעילה בתחום הביוטכנולוגיה, עם נכסים בלתי מוחשיים מהותיים והכרה מורכבת בהכנסות. השותף האחראי, שזה עתה מונה, פועל לפי ISA 220 לאורך ההתקשרות. בשלב הקבלה הוא מוודא שהושלמו הליכי קבלת הלקוח לפי מדיניות המשרד (בדיקת יושרת ההנהלה, יכולת…
כאן נגמר החלק הפתוח — ובקורס ממשיכים.
- הדוגמה הפתורה במלואה — שלב אחרי שלב, כמו שבודקים אתכם בבחינה
- ״איך זה מופיע במבחן״ — 8 דגשים ומלכודות מנוסחים מתוך מועדי עבר
- תרגול על שאלות מבחני המועצה — buddi בודק כל תשובה מול הפתרון הרשמי
השעה הראשונה חינם — בלי כרטיס אשראי. נסו, ותחליטו.