ISA 620 — שימוש בעבודת מומחה מטעם רואה החשבון המבקר

סקירה

תקן ISA 620 עוסק באחריותו של רואה החשבון המבקר כאשר הוא משתמש בעבודתו של מומחה שיש לו מומחיות בתחום שונה מחשבונאות או ביקורת (לדוגמה: הערכת שווי, אקטואריה, הנדסה, מסים מורכבים, מכשירים פיננסיים), כדי להשיג ראיות ביקורת מספיקות ונאותות. התקן מבחין בין "מומחה מטעם רואה החשבון המבקר" (יחיד או ארגון שמועסק או נשכר על ידי המבקר, פנימי או חיצוני) לבין "מומחה מטעם ההנהלה" (שעבודתו משמשת את הישות בהכנת הדוחות הכספיים — נושא הנדון ב-ISA 500). העיקרון המרכזי הוא שגם כאשר המבקר נשען על עבודת מומחה, האחריות לחוות הדעת היא ורק שלו ואינה מצומצמת כתוצאה מהשימוש במומחה. מטרות התקן (סעיף 4) הן לקבוע אם להיעזר במומחה, ואם כן — להעריך אם עבודתו נאותה למטרות הביקורת. התקן דורש הערכת כשירות, יכולות ואובייקטיביות המומחה (לגבי מומחה חיצוני — בירור אינטרסים ויחסים העלולים לפגוע באובייקטיביות), השגת הבנה מספקת בתחום המומחיות, הסכמה על מהות, היקף, מטרות ותפקידים, והערכת נאותות ממצאי המומחה — לרבות סבירות ההנחות, השיטות, מקורות הנתונים והרלוונטיות לטענות בדוחות. התייחסות בדוח המבקר למומחה אסורה בחוות דעת בלתי מסויגת (אלא אם נדרש בחוק), ובחוות דעת שעברה שינוי — אם נכללת התייחסות — יש לציין שאינה מקטינה את אחריות המבקר.

נקודות מפתח

• 1תחולה והגדרות (סעיפים 1, 6): התקן חל כשהמבקר נעזר בעבודת מומחה מטעמו. "מומחה מטעם רואה החשבון המבקר" = יחיד או ארגון בעל מומחיות בתחום שאינו חשבונאות/ביקורת, שעבודתו משמשת את המבקר להשגת ראיות. הוא יכול להיות פנימי (שותף/עובד במשרד) או חיצוני. יש להבחין ממומחה מטעם ההנהלה (ISA 500).
• 2אחריות בלעדית של המבקר (סעיף 3): השימוש בעבודת מומחה אינו מקטין כלל את אחריותו של רואה החשבון המבקר לחוות הדעת — זהו עיקרון-על שחוזר לאורך התקן.
• 3קביעת הצורך במומחה (סעיף 7): המבקר נדרש לקבוע אם להיעזר במומחה כאשר נדרשת מומחיות מעבר לחשבונאות/ביקורת כדי להשיג ראיות מספיקות ונאותות (למשל הערכות שווי, מכשירים פיננסיים מורכבים, התחייבויות אקטואריות, הפרשות סביבתיות).
• 4כשירות, יכולות ואובייקטיביות (סעיף 9): מבחן תלת-שלבי — על המבקר להעריך אם למומחה יש את הכשירות (competence), היכולות (capabilities) והאובייקטיביות הדרושות. לגבי מומחה חיצוני, הערכת האובייקטיביות כוללת בירור בדבר אינטרסים ויחסים שעלולים ליצור איום עליה.
• 5הבנת תחום המומחיות (סעיף 8): על המבקר להשיג הבנה מספקת בתחום המומחיות — לא כדי להפוך בעצמו למומחה, אלא כדי לקבוע את מהות, היקף ומטרות העבודה, ולהעריך את נאותותה (הנחות מפתח, שיטות, ממצאים).
• 6הסכמה עם המומחה (סעיף 11): על המבקר להסכים עם המומחה, ובכתב במידת הצורך, על מהות/היקף/מטרות העבודה, תפקידים ואחריות הדדיים, אופי ועיתוי התקשורת, וכן חובת סודיות.
• 7הערכת נאותות עבודת המומחה (סעיף 12): המבקר מעריך אם הממצאים נאותים כראיית ביקורת — לרבות רלוונטיות וסבירות הממצאים/מסקנות והעקביות שלהם עם ראיות אחרות; סבירות ההנחות והשיטות; ורלוונטיות, שלמות ודיוק נתוני המקור המהותיים. אם העבודה אינה נאותה — יש להסכים על עבודה נוספת או לבצע נוהלי ביקורת נוספים.
• 8התייחסות בדוח — חוות דעת בלתי מסויגת (סעיף 14): המבקר לא יתייחס לעבודת המומחה בדוח הכולל חוות דעת בלתי מסויגת, אלא אם נדרש לכך בחוק או בתקנה (אזכור כזה עלול להתפרש בטעות כסייג או כחלוקת אחריות).
• 9התייחסות בדוח — חוות דעת שעברה שינוי (סעיף 15): אם המבקר מתייחס לעבודת המומחה במסגרת הסבר לחוות דעת שעברה שינוי (modified), עליו לציין בדוח שההתייחסות אינה מקטינה את אחריותו לחוות הדעת.

תקנים קשורים