ISA 501 — ראיות ביקורת: שיקולים ספציפיים לגבי פריטים נבחרים

סקירה

ISA 501 הוא תקן יישומי המשלים את ISA 500 ועוסק בהשגת ראיות ביקורת מספקות ונאותות בנוגע לשלושה תחומים ספציפיים שבהם קיימים סיכונים מיוחדים ומקובלות פרוצדורות ייעודיות: (1) קיומו ומצבו של המלאי; (2) שלמות ההצגה של תביעות משפטיות ותביעות אחרות (litigation and claims) המערבות את הישות; ו-(3) הצגה וגילוי של מידע מגזרי (segment information) בהתאם למסגרת הדיווח החלה. התקן אינו עומד בפני עצמו אלא מיישם את העקרונות הכלליים של ISA 500 ושל ISA 330 (תגובות לסיכונים שהוערכו) על שלושה אזורים שבהם המבקר נדרש בפרוצדורות מוגדרות. לגבי המלאי — אם המלאי מהותי, על המבקר להיות נוכח בספירת המלאי הפיזית, להעריך את הוראות ההנהלה ונהלי הספירה, לבחון את המלאי ולבצע ספירות בדיקה (test counts). לגבי תביעות משפטיות — על המבקר לעצב ולבצע פרוצדורות לזיהוי תביעות העלולות להוליד סיכון לעיוות מהותי, ובמקרים מסוימים לפנות במישרין ליועצים המשפטיים החיצוניים של הישות (external legal counsel). לגבי מידע מגזרי — על המבקר להבין את השיטות בהן ההנהלה קובעת את המידע המגזרי ולבצע פרוצדורות אנליטיות ואחרות. תפקיד התקן בביקורת הוא להבטיח שבאזורים מועדים אלה — שבהם הסיכון לעיוות (במיוחד לקיום, לשלמות ולהערכה) גבוה — המבקר יישם פרוצדורות ספציפיות ולא יסתפק בנהלים כלליים.

נקודות מפתח

• 1מלאי מהותי — חזקת נוכחות בספירה: כאשר המלאי מהותי לדוחות הכספיים, על המבקר להשיג ראיות מספקות ונאותות לגבי קיום המלאי ומצבו באמצעות נוכחות פיזית בספירת המלאי (אלא אם כן בלתי-מעשי), הערכת הוראות ונהלי ההנהלה לרישום ובקרה על תוצאות הספירה, בחינת המלאי, וביצוע ספירות בדיקה (test counts).
• 2מועד הספירה שונה מתאריך המאזן: אם ספירת המלאי הפיזית מתבצעת במועד שאינו תאריך הדוחות הכספיים, על המבקר לבצע פרוצדורות נוספות כדי להשיג ראיות לגבי האם שינויי המלאי בין מועד הספירה לתאריך המאזן נרשמו כראוי (cut-off ותנועה בתקופת הביניים).
• 3אי-יכולת להיות נוכח בספירה: אם המבקר אינו יכול להיות נוכח בספירה בשל נסיבות בלתי-צפויות, עליו לבצע או לצפות בספירה כלשהי במועד חלופי ולבצע פרוצדורות על העסקאות שביניהם; אם הנוכחות בלתי-מעשית כלל, עליו לבצע פרוצדורות חלופיות — ואם לא ניתן להשיג ראיות מספקות ונאותות בדרך חלופית, יש לכך השלכות על חוות הדעת (הסתייגות או הימנעות).
• 4מלאי המוחזק/מאוחסן אצל צד שלישי: כאשר מלאי מהותי מוחזק בידי צד שלישי ובשליטתו, על המבקר להשיג אישור (confirmation) מהצד השלישי לגבי כמויות ומצב המלאי, ו/או לבצע ביקור (inspection) או פרוצדורות אחרות מתאימות לנסיבות.
• 5תביעות משפטיות ותביעות אחרות — פרוצדורות זיהוי: על המבקר לעצב ולבצע פרוצדורות לזיהוי תביעות משפטיות ותביעות אחרות העלולות להוליד סיכון לעיוות מהותי, לרבות בירור עם ההנהלה (וכן עם מי שאחראי על עניינים משפטיים בישות), עיון בפרוטוקולים ובהתכתבות עם היועצים המשפטיים, ובחינת חשבונות ההוצאות המשפטיות.
• 6פנייה ליועץ המשפטי החיצוני: אם המבקר מעריך שקיים סיכון לעיוות מהותי בנוגע לתביעות שזוהו, או כאשר הפרוצדורות מצביעות על תביעות אפשריות מהותיות, על המבקר לפנות במישרין ליועצים המשפטיים החיצוניים של הישות — בדרך כלל באמצעות מכתב פנייה שמכין ההנהלה והמבקר שולח, המבקש מהיועץ לתקשר ישירות עם המבקר (letter of inquiry).
• 7סירוב או הגבלה בתקשורת עם היועץ המשפטי: אם ההנהלה מסרבת לאפשר למבקר לפנות ליועצים המשפטיים או היועץ מסרב להגיב כראוי, והמבקר אינו יכול להשיג ראיות מספקות ונאותות בפרוצדורות חלופיות — מדובר בהגבלת היקף הביקורת המחייבת הסתייגות או הימנעות מחוות דעת (בהתאם ל-ISA 705).
• 8הצהרות בכתב (written representations): על המבקר לבקש מההנהלה ומהאחראים על הממשל התאגידי הצהרות בכתב שכל התביעות המשפטיות והתביעות האחרות הידועות — בין שאירעו ובין שאפשריות — אשר השלכותיהן יש לשקול בעריכת הדוחות, גולו למבקר וטופלו ונכללו בגילוי בהתאם למסגרת הדיווח.
• 9מידע מגזרי (segment information): על המבקר להשיג ראיות מספקות ונאותות לגבי הצגת המידע המגזרי וגילויו בהתאם למסגרת הדיווח החלה, באמצעות הבנת השיטות שההנהלה משתמשת בהן לקביעת המידע המגזרי (לרבות בסיס המכירות והעברות בין-מגזריות, התאמות והשוואות לסכומים הכוללים), הערכת סבירותן, וביצוע פרוצדורות אנליטיות או אחרות לפי הנסיבות.

תקנים קשורים