ISA 570 — עסק חי (Going Concern)

סקירה

תקן ISA 570 עוסק באחריות המבקר ביחס לשימוש ההנהלה בהנחת העסק החי (going concern) כבסיס לעריכת הדוחות הכספיים. הנחת העסק החי קובעת שהישות תמשיך בפעילותה בעתיד הנראה לעין ולכן הנכסים וההתחייבויות נמדדים על בסיס מימוש רגיל ופירעון במהלך העסקים הרגיל, ולא על בסיס פירוק. מטרות המבקר הן: (א) להשיג ראיות ביקורת מספקות ונאותות לגבי נאותות השימוש של ההנהלה בהנחת העסק החי; (ב) להסיק מסקנה, על בסיס הראיות, האם קיימת אי-ודאות מהותית (material uncertainty) בקשר ליכולת הישות להמשיך כעסק חי; ו-(ג) לדווח בהתאם להוראות התקן. התקן מבחין בין אחריות ההנהלה — להעריך את יכולת הישות להמשיך כעסק חי — לבין אחריות המבקר — להעריך את הערכת ההנהלה ולשקול האם קיימים אירועים או תנאים המעוררים ספק משמעותי. "אי-ודאות מהותית" קיימת כאשר עוצמתה הפוטנציאלית של ההשפעה ועיתויה הם כאלה שגילוי נאות של מהות האי-ודאות והשלכותיה נחוץ כדי שהדוחות לא יהיו מטעים. התקן רלוונטי לכל ביקורת, גם כאשר מסגרת הדיווח אינה דורשת במפורש הערכת עסק חי. עיתוי ההערכה והאופק שעל ההנהלה לבחון נגזרים ממסגרת הדיווח, אך המבקר בוחן תקופה של לפחות שנים-עשר חודשים ממועד הדוחות הכספיים, ושוקל גם מידע על אירועים לאחר תקופה זו.

נקודות מפתח

• 1אחריות ההנהלה מול אחריות המבקר: ההנהלה אחראית להעריך את יכולת הישות להמשיך כעסק חי ולקבוע את בסיס עריכת הדוחות; המבקר אחראי להשיג ראיות לגבי נאותות השימוש בהנחה, להעריך את הערכת ההנהלה, ולהסיק מסקנה לגבי קיום אי-ודאות מהותית.
• 2סיכוני ההערכה (Risk assessment): כבר בשלב הערכת הסיכונים על המבקר לקבוע האם אירעו אירועים או קיימים תנאים המעוררים ספק משמעותי ביכולת הישות להמשיך כעסק חי, ולברר האם ההנהלה כבר ביצעה הערכה ראשונית.
• 3בחינת הערכת ההנהלה: המבקר מעריך את הערכת ההנהלה, מכסה את אותה תקופה שעליה התבססה ההנהלה, ובכל מקרה לא פחות משנים-עשר חודשים ממועד הדוחות הכספיים; אם ההנהלה לא ביצעה הערכה — על המבקר לבקש ממנה לבצעה.
• 4אירועים ותנאים המעוררים ספק (אינדיקטורים): פיננסיים (גירעון בהון חוזר, הון עצמי שלילי, אי-עמידה בתנאי הלוואות/קובננטים, הפסדים מתמשכים, אי-יכולת לפרוע נושים, שלילת אשראי), תפעוליים (אובדן לקוח/ספק/רישיון מהותי, עזיבת מנהלים), ואחרים (תביעות, שינויי חקיקה). ניתן לבחון אם השפעתם ממותנת על-ידי גורמים מקזזים.
• 5נהלים נוספים כשמזוהה ספק משמעותי: ניתוח והערכת תחזיות תזרים מזומנים ותכניות פעולה עתידיות של ההנהלה, בחינת סבירות ההנחות, השגת הצהרת מנהלים על תכניות העתיד וכוונת ביצוען, ובחינת זמינות תמיכה פיננסית (בעלים/קבוצה/בנקים).
• 6אי-ודאות מהותית וגילוי נאות: כאשר קיימת אי-ודאות מהותית, המבקר בוחן האם הדוחות מגלים כראוי את האירועים/התנאים המהווים אותה ואת קיומה של אי-ודאות מהותית לגבי המשך העסק החי. נאותות הגילוי קובעת אם חוות הדעת תהיה "נקייה" (עם פסקת הדגש עניין) או מסויגת/שלילית.
• 7מסקנות והשלכות על חוות הדעת: שימוש נאות בהנחה + אי-ודאות מהותית עם גילוי נאות → חוות דעת ללא הסתייגות עם פסקה נפרדת "אי-ודאות מהותית בקשר לעסק חי" (Material Uncertainty Related to Going Concern). גילוי לא נאות → חוות דעת מסויגת או שלילית לפי מהותיות. שימוש בהנחה אינו נאות (הישות לא תוכל להמשיך) → חוות דעת שלילית.
• 8סירוב ההנהלה לבצע/להרחיב הערכה: אם ההנהלה אינה מוכנה לבצע או להרחיב את הערכתה לבקשת המבקר, על המבקר לשקול את ההשלכות על חוות דעתו, לרבות אפשרות של הימנעות מחוות דעת בשל מגבלת היקף.
• 9דיווח למוטבי הממשל ומועד אישור הדוחות: על המבקר לתקשר עם המופקדים על הממשל (those charged with governance) לגבי אירועים/תנאים המעוררים ספק משמעותי, ולשקול עיכוב מהותי באישור הדוחות הכספיים כסימן אפשרי לקושי בהנחת העסק החי.

תקנים קשורים