ISA 260 (Revised) — תקשורת עם המופקדים על בקרת-העל (הממשל התאגידי)

סקירה

ISA 260 (Revised) מסדיר את אחריות המבקר לקיים תקשורת עם המופקדים על בקרת-העל (Those Charged With Governance — אלה המופקדים על הממשל התאגידי) בנוגע לעניינים העולים מביקורת של דוחות כספיים. הנחת היסוד של התקן היא שתקשורת דו-כיוונית אפקטיבית חיונית לביקורת איכותית: היא מסייעת למבקר ולמופקדים על בקרת-העל להבין עניינים הקשורים לביקורת בהקשרם, ולפתח יחסי-עבודה תומכים תוך שמירה על עצמאות המבקר ואובייקטיביותו. התקן אינו מטיל אחריות על המבקר לקיים תקשורת מעבר לעניינים שמסגרת הביקורת מחייבת, אך הוא קובע מהי 'התשתית' שחייבת לעבור. המטרות העיקריות: (1) להעביר למופקדים על בקרת-העל בבירור את אחריות המבקר בנוגע לביקורת ואת היקפה ועיתויה המתוכננים; (2) להשיג מהם מידע הרלוונטי לביקורת; (3) למסור להם בזמן ראוי תצפיות הנובעות מהביקורת שהן בעלות חשיבות ורלוונטיות לאחריותם לפקח על תהליך הדיווח הכספי; (4) לקדם תקשורת דו-כיוונית אפקטיבית. התקן מגדיר שני מונחי מפתח: 'המופקדים על בקרת-העל' — האדם/הגוף האחראי לפקח על הכיוון האסטרטגי של הישות ועל מחויבויות הדיווח (כולל הפיקוח על הדיווח הכספי); ו'ההנהלה' — מי שאחראי לניהול השוטף של פעילות הישות. התקן מבחין בין השניים אך מכיר בכך שלעיתים יש חפיפה (למשל בעסק קטן בעל-מנהל). ISA 260 הוא 'צינור התקשורת' המרכזי של הביקורת: תקנים רבים מפנים אליו לצורך ביצוע התקשורת הנדרשת לפיהם (תרמית לפי ISA 240, ליקויי בקרה לפי ISA 265, מצבים שבהם מתוקנת חוות הדעת, ועוד). אי-קיום תקשורת אפקטיבית עשוי כשלעצמו להוות אינדיקציה לסביבת בקרה לקויה.

נקודות מפתח

• 1זיהוי הגורם הנכון: על המבקר לקבוע מי הם המופקדים על בקרת-העל בישות שעמם תתקיים התקשורת (דירקטוריון, ועדת ביקורת, או גוף מקביל). כאשר הממשל הוא קולקטיבי (למשל דירקטוריון), על המבקר לקבוע עם איזה תת-קבוצה — כגון ועדת ביקורת או יו''ר — מתאים לקיים את התקשורת, ואם נדרש לעדכן מעת לעת גם את הגוף השלם.
• 2תקשורת אחריות המבקר: על המבקר להבהיר למופקדים על בקרת-העל שהמבקר אחראי לגבש ולחוות דעה על הדוחות הכספיים שנערכו ע''י ההנהלה בפיקוחם, ושהביקורת אינה פוטרת את ההנהלה או את המופקדים על בקרת-העל מאחריותם. תקשורת זו נעשית לעיתים קרובות באמצעות מכתב ההתקשרות (ISA 210).
• 3היקף ועיתוי הביקורת: על המבקר למסור סקירה כללית (Overview) של ההיקף והעיתוי המתוכננים של הביקורת — לרבות התייחסות לסיכונים המשמעותיים שזוהו — מבלי לפגוע באפקטיביות הביקורת (למשל מבלי לחשוף יתר על המידה את אופי ועיתוי הליכים באופן שיהפוך אותם לצפויים מדי).
• 4ממצאים משמעותיים מהביקורת (Significant Findings): על המבקר למסור: (א) השקפתו על היבטים איכותיים משמעותיים של הפרקטיקות החשבונאיות של הישות, לרבות מדיניות חשבונאית, אומדנים חשבונאיים וגילויים; (ב) קשיים משמעותיים שנתקל בהם במהלך הביקורת; (ג) בכפוף לחוק, עניינים משמעותיים שנדונו עם ההנהלה או שעלו בהתכתבות; (ד) מצגים בכתב שהמבקר מבקש; (ה) נסיבות המשפיעות על צורת חוות הדעת; (ו) עניינים משמעותיים אחרים הרלוונטיים לפיקוח על תהליך הדיווח הכספי.
• 5עצמאות המבקר — ישויות הנסחרות לציבור (Listed Entities): כאשר מבוקרת ישות הנסחרת לציבור, על המבקר למסור הצהרה שצוות ההתקשרות והגורמים האחרים בפירמה (וכן הפירמה והרשתות הקשורות, היכן שרלוונטי) עמדו בדרישות האתיות הרלוונטיות בדבר עצמאות; לפרט את כל היחסים והעניינים שעשויים סבירות להשפיע על העצמאות; ולתת מידע על אמצעי-הגנה (Safeguards) שיושמו לטיפול באיומים שזוהו.
• 6תקשורת בכתב כשתקשורת בעל-פה אינה מספקת: התקן מחייב כי כאשר, לדעת המבקר המקצועית, תקשורת בעל-פה אינה מספקת — התקשורת על ממצאים משמעותיים תיעשה בכתב. בנוסף, התקשורת בדבר עצמאות המבקר בישות נסחרת לציבור תיעשה בכתב.
• 7עיתוי התקשורת: על המבקר לקיים את התקשורת בזמן ראוי (On a Timely Basis) — המאפשר למופקדים על בקרת-העל לנקוט פעולה מתאימה. עיתוי משתנה לפי משמעות העניין ודחיפותו: עניינים מסוימים מתאימים בשלב התכנון, אחרים בסיום הביקורת.
• 8הערכת אפקטיביות התקשורת ותיעוד: על המבקר להעריך אם התקשורת הדו-כיוונית הייתה מספקת למטרות הביקורת; אם לא — עליו לשקול את השפעת הדבר על הערכת הסיכונים, על יכולתו להשיג ראיות מספקות ונאותות, ולנקוט פעולה מתאימה. נדרש תיעוד: עניינים שהועברו בעל-פה (כולל מתי ולמי), ועותק של התקשורת שנמסרה בכתב.
• 9יחס לחובת הסודיות וחוקים אחרים: ISA 260 אינו גובר על חובות חוקיות שעשויות להגביל את תקשורת המבקר (למשל איסור לפגוע בחקירה רגולטורית). על המבקר להיות מודע לכך שחוקים או רגולציה עשויים להגביל את היקף התקשורת, ובמקרים מסוימים אף לחייב תקשורת מעבר לתקן.

תקנים קשורים